ביקורת ויטרינה

ויטרינה היא המבורגריה שיושבת על שפת רחוב אבן גבירול במרכז תל אביב. שם, בלב העיר הסוערת, מצאנו את עצמנו, שלושת הנחפמים, בערב יום שלישי בהיר אחד ב-5 במרץ 2024. החנינו את האוטו של לירון, חצינו את הכביש בזריזות — אף לא רמזור אחד עמד בדרכנו!

לכשהגענו למסעדה, עמדנו בתור זמן מועט — עד שהבנו, כמובן, שהוא למעשה לא היה תור, אלא רצף של אנשים שכבר הזמינו שעומדים במסווה של תור. לאחר שהשתלבנו בתור האמיתי, שחר תפסה שולחן פנוי (לאחר שבהתה באורחיו והצביעה עליהם בחוסר נימוס מובהק), ואלון ולירון חיכו בציפייה למזון.

בינתיים, הבטנו בסביבתנו — על הקירות המרהיבים של ויטרינה, גילינו ציורים שדמו להפליא לדמויות ממשחק המחשב הפופולרי Cuphead — שטריילרו מוקרן ברקע של עמוד זה (הא — ודאי תהיתם, אך כעת אתם מבינים!). לירון מאוד אהב את הציורים.

עם זאת, עלינו לציין כי פחות נהנינו מרצף השירים המשונים שפלשו לאוזנינו בזמן הביקור — בין היתר, היה שיר שמאוד הזכיר את הלהיט Poker Face של הגברת גאגא, אך למעשה היה שיר נפרד לחלוטין! הדבר היה מאוד מבלבל ולא נעים בכלל.

דבר נוסף ששווה לציין אודות חוויית ההמתנה למזון היה הקראת שמות הלקוחות. כאן השירות היה מעניין ביותר — חלק מהשמות שהוקראו קיבלו תפנית חביבה. לדוגמא, עלם צעיר העונה לשם רועי קיבל את הכינוי המרתק "רועי חמש המבורגרים." אלון מאוד השתעשע מהבחירה הנועזת הזו. עם זאת, צד פחות נעים להקראת השמות היה רגע אחד שבו נותנת השירות הקריאה בקול את השם לירון! אנחנו, כמובן, בעודנו מחכים בציפייה לאוכל שלנו, קמנו בהתלהבות רבה לקחת את ההזמנה — רק כדי לגלות, עם אכזבה מרה, שהשם שהוקרא היה למעשה רון! דמעה בודדת זלגה מלחייה של שחר ונפלה בשקט על אספלט המדרכה. אבל לירון דווקא שועשע מהסיפור.

טוב, מספיק הקדמה — הגיע הזמן לדבר על המזון!

וואו. וואו! היכן להתחיל?

כשם שהחוש הראשון שגורה בנו בעת הגעת המנה היה, כמובן, הראיה, מן הראוי שנראות המנה היא הפן הראשון שנסקור.

נתחיל בשומשום השחור. לא שצבעו השחור הפריע לנו — הרי אנחנו מקבלים כל גרגר באשר שהוא (חלק מהגרגירים הכי טובים שלנו שחורים). אבל הבחירה לשים שומשום שחור ולאו דווקא לבן, בעיננו מעבירה מסר עוצמתי של גיוון, שוויון והכלה. בתור נחפמים חשוב לנו לקדם את ערכים אלה ולהעצימם בפני קהל הקוראים שלנו.

נמשיך ונציין את חזות הצ'יפס שקיבלנו. הצ'יפס נראה איכותי ביותר — חתיכות ישרות, דקות, וחרוכות (בקטע טוב, כמובן). בנוסף, פרט מעניין ביותר שתפס את עינינו היה גרידת הלימון שהגיעה פזורה על גבי הצ'יפס שלנו. מטעימה בדיעבד, ניכר כי הגרידה לא השפיעה יותר מדי על טעמו של הצ'יפס, ועל כן ככל הנראה מטרתה הייתה בעיקר אסתטית. מה חשבנו על זה? ובכן, נקודה זו העלתה מחלוקת מסוימת בקרב הנחפמים. הגרף הבא מתאר את הגיוון בדעותינו:

לצורך שמירה על ביטחון הנחפמים, גרף זה הוא אנונימי ולא נציין את זהותו של המבקר שלא אהב את הגרידה.

ומה בדבר טעם האוכל?

ובכן, חזות הצ'יפס של ויטרינה לא נועדה לתעתע. הקריספיות הייתה ניכרת ונעימה, והטעם - טעים מאוד. הצ'יפס היה חם ואוהב ("שלא כמו ההורים שלי" — שחר). במחלקה זו אין לנחפמים תלונות מיוחדות, אך אלון ישמח להוסיף כי החרדל שהוגש לצד הצ'יפס היה מאוד חריף (והוא אהב זאת).

וההמבורגר?

בעת הטעימה, שלושת הנחפמים הסכימו בפה (מלא) אחד שישנו רק תיאור אחד מושלם שמסכם את חווית הויטרינה באופן אלגנטי ויסודי: הקציצה הייתה

כמה חלקה? ובכן, במחלקת ה-R&D של נחפמים הקמנו צוות ייעודי שמטרתו לפתח אנימציה הממחישה את ה-smoothness של הקציצה. ניתן לראות את התוצאה על-ידי הקלקלת הכפתור הבא:

סמלץ חלקלקות

אין ספק שתכונה זו — החלקלקות החביבה של הקציצה — היא המאפיינת של ההמבורגר של ויטרינה, וכן החוזקה הגדולה שלו. על זאת שלושת הנחפמים הסכימו — ולירון אף המשיך והוסיף כי גם הלחמניה חסרת-הגלוטן שקיבל (שמוצגת בצד שמאל), גם כן הייתה חלקה (בקטע טוב).

עם זאת, לצערנו עלינו להודות כי טיפה התאכזבנו מהתוספות של ההמבורגר. שלושתינו הזמנו את המנה "Butler Burger", שמלבד הקציצה החלקה (בקטע טוב) והלחמניות עם השומשום השחור, כללה רק מלפפון חמוץ ועלי רוקט. נוכחותם של עלי הרוקט, יש לציין, לא התקבלה בטעם טוב בעיני הנחפמים — שחר לא אהבה את זה, ולירון אף טען כי זה קפיטליסטי.

אז זאת הייתה חוויית הויטרינה של הנחפמים. בסוף הארוחה ניגבנו את פנינו, נטלנו את ידינו, הרמנו את רגלינו וצעדנו חזרה לאוטו של לירון.

בדרך נתקלנו במספר מראים מסקרנים ביותר. למשל, לצד הויטרינה מצאנו כלב זקן וחמוד שהזכיר להפליא את סימור, הכלב של פריי מסדרת הקומדיה המצויירת Futurama. בנוסף, בדרך חלפנו על פני חנות ממתקים יפניים — ואמנם מחלון הראווה קרצו לנו מספר חטיפים, לא רצינו להעמיס על היוקר שכבר שילמנו באותו יום.

כמו כן, ניתקלנו בגרפיטי הבא שגרם לנו לתהות מי זה מייסון ולמה צריך לשחרר אותו:

וכן בכיתוב הזה, ש... האמת שאני לא בטוח למה שחר הצמידה לזה גבינה צהובה אבל זה קרה:

נקודות אחרונות:

• אלון: פלוס נקודות על ההקראת שמות
• לירון: פלוס נקודות על הלחמניה ללא גלוטן החלקה
• שחר: מורידה נקודה בגלל שערה בפה